נתת לי את האומץ להיות מי שאני באמת

"נתת לי אתה אומץ להיות מי שאני באמת" - כשאמרה לי את זה האשה הלא צעירה שהחלה לעשות את מה שהיא אוהבת באמת, זה ריגש אותי מאד. שנים שאנחנו משביעים את רצונם של האחרים, עושים מה שחשוב ומה שצריך, ולא באמת מה שאנחנו רוצים. אך האמת היא שזה לא באמת עובר הרצון הזה ליצור ולהיות מי שאנחנו באמת. לכן, כאשר מישהו מצליח להתחזק במקום הזה ולפרוץ את המחסומים זה מאד מרגש. והפעם אני רוצה לכתוב על סביבה תומכת. כשאנחנו עושים צעד כזה חשוב, כמו להתחבר למה שאנחנו באמת אוהבים, חשוב שתהיה לנו סביבה תומכת. לצערי, לעיתים קובות דוקא מי שהכי קרוב אלינו רגשית ופיסית יכול להיות זה שהכי יעצור אותנו ויחבל לנו. מספיק מילה מאמא או אבא מכווצת ומקטינה אותנו. והרי הם יודעים, הם עושים זאת מדאגה מאיכפתיות אז למה שלא נסמוך עליהם? אז זהו שלא, לעיתים אנשים מדברים מתוך פחדים שלהם עצמם, מהחששות שלהם. הם הכי רוצים לא לדאוג, להיות שקטים, לדעת שיש לכם עבודה מסודרת והמשכורת נכנסת. ולכן, הם מביעים את דעתם בקול רם ואנחנו מתערערים. ומה שרצינו וחלמנו שוב נראה לנו לא אפשרי. העיצה הכי טובה שאני יכולה לתת לכם היא לא לשתף ברגעים הראשונים. קודם להתחזק להתחיל לעשות פעולות, לדעת שאתם בכיוון הנכון ורק אז לספר ולשתף. ובמקביל לבדוק מי הסביבה התומכת שלכם, מי תמיד מעודד אתכם ולספר רק להם. רק לאנשים שבאמת מקשיבים לרצונות שלכם ותומכים. אז הנה האומץ להיות מי שאתם, תאמינו שיש לכם מתנה ואתם צריכים לתת אותה לעולם, ותמיד יהיה קהל מסויים שיתחבר דווקא אליכם. אתם לא צריכים את כל העולם. אף אחד לא מקבל אהבה מכולם. תסתפקו בזה שאתם אוהבים את עצמיכם ויוצרים מתוך אהבה. וזיכרו- לא לוותר!