בפאנל בשם "משבר ההתאבדות בקרב אוכלוסיית האמנים" שהתקיים בלוס אנג'לס התוודה אחד המוזיקאים כי הוא סובל מדיכאון וכי שקע לא פעם במהלך עבודתו המוסיקלית במחשבות התאבדות. לאחרונה קראתי על אמן קומיקס צעיר שהתאבד בגיל 19. בשיחה עם אביו הוא סיפר לו שאחד החברים כתב לו "תמשיך להיות מי שאתה" והוא אמר לאביו אף אחד לא יודע כמה זה קשה. זה קשה להיות כל כך רגיש וכל הזמן להסתכל על פרטים, קשה שיש צורך עז כל כך לצייר וליצור ולהמציא כל הזמן. בנוסף לכל זה יש מיתוס כזה שאתה חייב להיות חרדתי כדי ליצו

לפי התיאוריה של אדלר לפי אדלר אישיות האדם מתגבשת בשנים הראשונות לחייו של האדם. הילדים במשפחה מעצבים את התפתחות האישיות שלהם בהתאם למאמציהם למצא את מקומם בקבוצה. הילד יפתח את התכונות ואת המאפיינים שהוא מאמין שיסייעו לו למצוא את מקומו. הצורך הבסיסי שלנו כבני אדם הוא לחוש שייכות, לתפוס את המקום שלנו בקבוצה החברתית אם זה במשפחה או בגן הילדים. אני מנסה לדמיין את הילד שנולד עם מתנה גדולה עם כשרון ליצור, כשרון בולט במיוחד לצייר או לשיר או לרקוד והוא מחפש את המקום שלו במשפחה. אז יש ב

עד 1920 לא היה נפוץ ההרגל של צחצוח שיניים! אך עם עליית הצריכה של מאכלים מתוקים נוצרה בעיה וניסו למצוא לה פתרון. במקביל נערכו מחקרים מה הופך התנהגות מסויימת להרגל קבוע? יותר מ-40% מהפעולות היומיומיות שאנשים עושים אינן החלטות אלא הרגלים. אם רק נבין איך פועל הרגל, מהו המבנה של לולאת ההרגל, אז השליטה בו תהיה קלה. ניתן לשנות הרגלים רק אם נבין איך הם פועלים. המדענים אומרים שהרגלים נוצרים מאחר והמח מבקש כל העת להתאמץ כמה שפחות. הוא מנסה להפוך כל דבר להרגל ואז הוא יהיה קטן יותר, ויקל