איך לעקוף את המח שלנו- הפחדים שלנו

היא הגיעה אלי מלאת כישרון והישגים, אך לא מספיק מאמינה בעצמה וביכולות שלה.

לאט לאט היא קיבלה את הביטחון העצמי והעזה לשאוף בגדול,

בהתאם ליכולות האמיתיות שלה בתחום האמנות.

ואז, ברגע שהתמונה היתה בהירה היא חשב בפחד העולה ומציף אותה,

עד שמצאה את עצמה במיון.

מה קרה כאן?

כאשר אנחנו מציבים לעצמינו מטרה גבוהה ומאתגרת, אך עדיין לא ממש מאמינים שנוכל להגיע אליה

המח שלנו תוקף אותנו. ממש כך.

המח שלנו שונה משאר האיברים שלנו והוא ממשיך להתפתח ולהשתנות.

יש לנו 3 מוחות נפרדים ואחד האתגרים שלנו הוא ליצור הרמוניה

בין המוחות האלה.

מה שחשוב לעניננו הוא המח התיכון בו שוכנת האמיגדלה. האמיגדלה אחראית להישרדותינו. היא שולטת בתגובת הלחימה או המנוסה שהוא מנגנון האזעקה השותף לנו וליונקים. היא נועדה לעורר את הגוף לנוכח סכנה מיידית ואחת הדרכים היא לסגור את התיפקודים הרציונלים.

אתה לא רוצה לבזבז זמן חשיבה כשעומד מולך אריה!

הבעיה עם האמיגדלה היא שהיא מפעילה את פעמון האזעקה בכל פעם שאנו רוצים לחרוג מן השגרה הרגילה והבטוחה שלנו.

ולכן כאשר יש פחד וחרדה אנחנו מתקשים להתרכז ולחשוב.

פעם הפחד היה אריה והיום הוא מטרה, ביקורת, הצלחה וכו'

לכן, מטרה גדולה מובילה לפחד, הגישה לקליפת המח נחסמת וזה מוביל לכישלון.

מה הפתרון?

שיטת קייזן. בשיטה זו מצאו איך לעקוף את המח.

לפרק את המשימה למשימות קטנות ואז הפחד לא מתעורר ולא חוסם אותנו.

מטרה קטנה מחלת אותך מהמחסום היצירתי, היא יוצרת חיבורים חדשים בין נוירונים כך שהמח לוקח על עצמו בהתלהבות את השינוי, ואתה מתקדם במהירות לעבר המטרה

מחסום יצירתי הוא בעצם פחד.

.

אם אתם רוצים להגיע אל המטרה הגדולה והמאתגרת, פרקו אותה למטרות קטנות ותראו איך המח משתף איתכם פעולה

ברגע שהיא הבינה את זה, היא פירקה את המשימות למשימות קטנות והיום היא ממש קרובה למטרה.